מאת: שרון דרורי, משפטן בעל תואר ראשון במשפטים - LL.B, מתקין דלתות ומומחה לדלתות מטעם בתי המשפט בעל וותק של למעלה

מ - 25 שנה בתחומים הבאים: התקנת דלתות כניסה, הדרכת מתקיני דלתות כניסה, דלתות אש ודלתות ממ"ד, פיתוח דלתות ומוצרי נעילה, ייצור דלתות כניסה ודלתות פנים ממתכת. לשעבר נציג התאחדות התעשיינים במכון התקנים כחבר בוועדות תקינה ובוועדות טכניות בכירות.

​

בישראל ישנן תקנות המהוות חקיקת משנה הגוברות על תקנים וולנטריים בהם תקן ישראלי 5044 (ת"י 5044). עם זאת, היה ובתקנה מוזכר תקן כלשהו, התקן יהפוך לרשמי, מה שמחייב עמידה בתנאיו כחוק לכל דבר ועניין. למרות האמור לעיל, ייתכן ורק סעיף מסוים בתקן יוזכר בתקנות ורק עליו תחול הרשמיות.

​

תקנה 2.92 קובעת כמה דברים שיש לייחס להם חשיבות כאשר בוחרים דלת כניסה לבית, אולם התקנה אינה מזכירה את ת"י 5044, לכן התקן איננו מחייב באופן רשמי כמו התקנה, והתקנה היא זו שתגבר על כל דרישה שבתקן.

עם זאת, ישנן סוגיות לגבי התקנות ודרך קבלתן, הן במובן הטכני והן במובן המשפטי, במאמר זה אעלה כמה מהסוגיות ואבהיר כמה דברים לעניין בריח תחתון והמשמעות של התקנה בעניינו. את המהות המשפטית וסמכות בתי המשפט לקבל החלטה לפי חוק הפרשנות, התשמ"א-1981 והסבר לגבי כמה וכמה החלטות שגויות במהותן שקיבלו שופטי בתי המשפט בגין רשלנות של מומחים מטעם בית המשפט ו/או בגין הטעיה מכוונת של מהנדסים המתיימרים להיות משפטנים או עורכי דין מבלי להבין את החוק ואת התקנות בצורה נכונה.

​

אתחיל ואקבע באופן חד משמעי, לא כל מהנדס ולא כל חברת הנדסה מבינים בדלתות וישנן חברות המתיימרות לתת מענה שהוא גם משפטי, זאת כאשר הן מתעלמות לחלוטין מהאמור בפרוטוקולים ותוצאות הדיונים שנובעות בעיקר בגין רשלנות של מומחים שונים שעונים מבלי לדעת מאומה בעולם הדלתות.

​

רבים הם המהנדסים וחברות הביקורות שאינם מבינים בעולם הדלתות כלל ועיקר, והדבר בא לידי ביטוי משמעותי ומטעה בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים בחוות הדעת שלהם ובמאמרים המטעים והלא נכונים שלהם.

 

להלן האמור בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 וכמה הסברים לגבי כל סעיף;

 

סימן ז': אמצעי בטיחות והגנה לפתחים בבנינים הגדרות

אתחיל במבנה דלתות כניסה מפלדה;

​

דלת

2.90    בסימן זה, "דלת" – דלת כניסה ראשית בדירת מגורים, לרבות הכנף והמלבן.
תקנה 2.91(2) דלת העשויה מפלדה שנתקיימו בה כל אלה:
    (א) כנף הדלת בנויה משני לוחות פלדה בעובי של 1.2 מילימטר כל לוח;
    (ב) הלוחות חוברו בריתוך באמצעות 5 צלעות פלדה בעובי של 1.2 מילימטר במרחקים שווים בערך לכל
         אורך הכנף;
    (ג) מלבן הדלת (המשקוף והמזוזות) יהא עשוי פלדה בעובי של 1.15 מילימטר;
    (ד) המלבן יהא מעוגן בקיר באמצעות 5 מסמרים מפלדה בקוטר של 9 מילימטרים כל אחד, בכל אחת
         ממזוזות המשקוף;
   (ה) המשקוף של מלבן הדלת יכול שיותקן על גבי משקוף אחר.

​

מה קורה במציאות;
לפי סעיף קטן (א), בחברות רבות מייצרים את הדלתות מפח בעובי 1 מ"מ ולא כפי שהתקנה קובעת 1.2 מ"מ. חלק מהחברות, בהן דורמקס מייצרות את הלוחות מפלדה בעובי 1.25 מ"מ. מעל לדרישות התקנה.

​

לפי סעיף קטן (ב), כיום אף חברה לא מרתכת את דלתות הכניסה שלהן וכולן מבצעות הדבקה ייחודית שהוכחה כחזקה לא פחות מריתוך, אולי במקרים מסוימים אף יותר, זאת כתוצאה מכך שהדבק תופס שטח לאורך כל הצלעות ולא רק בנקודות ריתוך המחולקות במרחק של 130 מ"מ זה מזה.

​

למעשה, רוב היצרנים לא עומדים בדרישות התקנה, אולם יטענו כי הם מייצרים דלתות העולות על דרישות התקנה, זאת בהתאם להתקדמות הטכנולוגית והעידן החדש.

​

לפי סעיף קטן (ג), מלבן הדלת אצל רוב יצרני הדלתות כבר מזמן לא אותו מלבן, כיום רוב מוחלט של המשקופים בנוי כך שיוצקים אותו בטון בשלב הבניה. משקופים אלו צריכים לעמוד בעומס המשקל של הבטון, לכן יצרני הדלתות מייצרים את המשקופים מפלדה בעובי 1.25 ויש כאלו שמייצרים אפילו מפלדה בעובי 1.5 מ"מ. בכל מצב, הם נמצאים בעליונות מדרישות התקנה.

​

לפי סעיף קטן (ד), כאשר מדובר במשקוף הלבשה המורכב על משקוף עץ קיים, חובה להתקין 5 עוגנים מפלדה בקוטר של 9 מ"מ בכל ניצב (מזוזה) של המשקוף. יש לשים לב לכך שהתקנה לא קובעת באיזה אורך יהיו העוגנים.

 

המצב כיום; כמעט ואין דלתות המותקנות עם משקופי הלבשה והמעטים שכבר כן מותקנים עם משקופי הלבשה מותקנים על משקופי פלדה שכבר יצוקים, לכן עוגנים אלו מיותרים. עוגנים אלו הם חובה כאשר מדובר במשקוף עץ עליו מתקינים משקוף הלבשה.

​

לפי סעיף קטן (ה), המענה לסעיף זה כתוב בהסבר שלפי סעיף קטן (ד) שלעיל.

 

לסיכום עניין מבנה הדלת;
האמור בתקנה 2.91 על סעיפיו כבר איננו עונה למציאות הקיימת, הטכנולוגיה של היום מתקדמת מאד ונמצאת במידה רבה בעליונות מדרישות התקנה. עם זאת, יהיו מהנדסים ומשפטנים שיעשו הכל כדי להכשיל מוצר רק כדי למלא דו"ח מומחים לבתי המשפט בצורה שירצה את הלקוח שלהם, זאת תוך שהם מטעים את בית המשפט במובן הטכני אך צודקים חלקית מאד במובן המשפטי, שהריי בחלק מהמקרים היצרנים לא עומדים בדרישות התקנה.

 

הדילמה היא האם העובדה שהם מייצרים בעליונות מדרישות התקנה יש בה כדי לסייע בעדם?!

​

אעבור לעניין הכי שנוי במחלוקת – אמצעי הנעילה;

​

אמצעי נעילה
2.92 נעילת הדלתות תהיה באחד האמצעים המפורטים להלן, או בכל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו, ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור – תהיה על מי שטוען כך:
 

אמצעי (1) –
(א) מנעול תחתון חבוי לדלת סובבת, בנוי בהתאם לתקן ישראלי ת"י 101 וממוין לפי סעיף 103.1 לתקן הישראלי עם בריח המוזז על-ידי מנגנון גלילי כפול שמופעל באמצעות מפתח בצד החיצוני של דירת המגורים וידית בצד הפנימי של הדירה המתאים לתקן ישראלי ת"י 950 (להלן – מנגנון גלילי), ואולם אם קיים חלון או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון הגלילי, ובנוסף –
 

(ב) מנעול עליון עם בריח המוזז באמצעות מנגנון גלילי שיכלול את אלה:

קופסת מנעול, בריח מנעול, לוחית מנעול, לוחית נגדית ופחית מגן, הכל כמפורט בתקן ישראלי ת"י 101, על החמרים והגימור שלהם, זולת מידותיהם שיהיו כמפורט בשרטוט מס' 1 שבנספח לתוספת זו;

(ג) המרחק בין שני המנעולים יהיה 500 מ"מ;

(ד) על גבי המנגנון הגלילי תותקן דיסקית מתכת בהתאם לתקן ישראלי ת"י 295;

(ה) במזוזת המלבן המתאים לתקן ישראלי ת"י 23 חלק 2 יותקנו עבור המנעולים, בהתאמה, שתי לוחיות
     נגדיות, כמפורט בתקן ישראלי ת"י 101;

(ו) במזוזת הדלת, בצד הצירים, יותקנו שני עוקצים העשויים מפין פלדה בעובי 9 מ"מ כל אחד, כמפורט
  בשרטוט מס' 2 שבנספח לסימן זה (להלן בסימן זה – העוקצים);

(ז) במלבן הדלת העשוי עץ יותקנו שני זוויתנים לעוקצים, העשויים מברזל זווית בעובי 2 מ"מ כל אחד, ובו
    שקע המיועד להכנסת העוקצים.

​

תקנה 2.92(1) פרשנות, הסבר טכני והמציאות כיום;

לפי סעיף קטן (א), מנעול חבוי תחתון הכוונה היא למנעול המרכזי של הדלת – המנעול הראשי ולא למנעול שנמצא בתחתית הדלת, אין דבר כזה. חבוי הכוונה היא לכך שהמנעול מורכב בתוך גוף הדלת ולא מעליו.

 

דלת סובבת היא דלת התלויה על צירים ונעה בסיבוב על הציר עד לזווית פתיחה של בין 90 מעלות לכמעט – 180 מעלות.

 

מנגנון גלילי כפול, כלומר צילינדר שניתן להפעילו משני הצדדים של הדלת. הצילינדר יופעל על ידי מפתח מצידה החיצוני של הדלת וידית מצידה הפנימי, ידית - הכוונה היא לצילינדר פרפר. כלומר שיש מפתח המורכב קבוע ולא ניתן להוציאו.

​

המציאות והמטרה של צילינדר פרפר היא לאפשר מילוט במצבי חרום חלילה, שלא יהיה צורך לחפש מפתח בבית. הדבר נכתב בעקבות כמה אירועים בהם ילדים נספו בשריפה בצפת (2007) כאשר לא היה מפתח בדלת והאם לא הצליחה להגיע אליו וכתוצאה מכך לא יכלו לפתוח את הדלת.

 

זו דרישה נבונה ונכונה מאד וחייבים לעמוד בה. עם זאת, כאשר ישנו חלון במרחק קטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין צילינדר כפתור, זאת מכיוון שניתן לשבור את החלון, להכניס את היד ולפתוח את הדלת בקלות. בסעיף זה התחשב מתקין התקנה הן בבטיחות והן בביטחון. שהריי כאשר יש חלון, הדלת פחות ביטחונית.

​

לפי סעיף קטן (ב), נדרש מנעול נוסף במרחק של 50 ס"מ מעל למנעול הראשי, גם הוא יהיה מופעל על ידי צילינדר. מנעול זה מתאים לדלתות עץ המורכבות על גבי משקוף עץ ואיננו תואם את עולם דלתות הפלדה בדרישה לפחית נגדית. עם זאת, יש כאלו שיתקינו מנעול ג'ואל (מנעול כספת) כדי לענות לדרישה זו, אולם אין לו צילינדר ואז שוב קיימת סתירה. מבחינה בטיחותית, מנעול נוסף אינו מומלץ והתקנתו עלולה לסכן חיי אדם במצב חרום של שריפה למשל.

​

לפי סעיף קטן (ג), המנעול העליון יכול להיות במרחק מקסימלי של 50 ס"מ מעל למנעול הראשי.

​

לפי סעיף קטן (ד), דסקית המתכת שנדרשת היא למעשה מגן הצילינדר שנועד לשמור שלא יהיה ניתן לפגוע בצילינדר בעת ניסיון פריצה.

​

לפי סעיף קטן (ה), תקן ישראלי 23 על חלקיו מדבר בעיקר על דלתות המתאימות לשמש כדלתות פנים, לכן הוא מציע את התקנת הלוחיות במשקוף, מה שלא קיים בדלתות כניסה מפלדה היות והמשקוף מגיע כבר עם ניקוב ההכנה ללשונית והבריחים.

​

לפי סעיף קטן (ו), הדרישה היא שבדופן הדלת של צד הצירים יותקנו שני בריחים קבועים בקוטר 9 מ"מ, אך לא צוין אורך הבריח, מה שמשאיר את התקנה עם פתח לפרשנויות. המטרה של הבריחים הקבועים היא למנוע עד כמה שניתן את עקירת הצירים ממקומם, ואם כבר נעקרו, לעכב את הליך הפריצה בעוד כמה שניות.

​

לפי סעיף קטן (ז), הדרישה לזוויתנים שהם למעשה לוחיות נגדיות המותקנות על משקוף עץ עבור קליטת הבריחים הקבועים – עוקצים.

 

לסיכום;
המציאות היום, תקנה 2.92(1) איננה מיושמת הלכה למעשה ובדלתות עץ עושים שימוש בצירי ספר וברובן אין בכלל עוקצים ומנעול עליון נוסף.

 

תקנה 2.92(2) פרשנות, הסבר טכני והמציאות כיום;

 

אמצעי (2) –

(א) מנעול ביטחון בעל 4 בריחים הננעלים בארבעה כיוונים ומופעלים על-ידי מנגנון גלילי, ואולם אם קיים חלון
     או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון גלילי;

(ב) עומס הכנעה לכל בריח במנגנון המנעול יהיה לפחות 200 ק"ג; הכנעת בריח אחד לא תגרום להכנעת
     שאר הבריחים;

(ג) הבריחים ייעשו מפלדה רכה, בקוטר 9 מ"מ לפחות; קצות הבריחים הנכנסים למלבן ולמפתן הדלת יהיו
    מעוגלים ואורכם הבולט מפאות הדלת יהיה לפחות 20 מ"מ לכל בריח;

(ד) במלבן דלת עשוי עץ, יותקנו במשקוף ובמזוזה של המלבן לוחיות נגדיות העשויות פלדה רכה בעובי 2 מ"מ
    לפחות ובאורך 200 מ"מ; הלוחיות הנגדיות יותקנו כך שיהיו שקועות בעץ המלבן, והברגים המחזקים יהיו
    שקועים ולא יבלטו מהשטח החיצוני של הלוחיות; כל לוחית תחוזק ב-3 ברגים לפחות; הברגים יהיו בקוטר
    4 מ"מ ובאורך 25 מ"מ לפחות;

(ה) מלבן הדלת יחוזק לקיר על-ידי 6 פיני פלדה בקוטר של 10 מ"מ כל אחד; הפינים ייקבעו בשתי המזוזות –
    3 בכל אחת.

​

לפי סעיף קטן (א), המנעול אמור להפעיל ארבעה בריחים, אחד לכל כיוון של הדלת – בריח אחד למעלה, בריח אחד לצד מנעול, בריח אחד לצד הצירים ובריח אחד לתחתית הדלת לכיוון הרצפה.

 

המנעול יופעל על ידי צילינדר שיש לו כפתור קבוע, או כפי שנכתב בתקנה 2.92(1)(א) שלעיל. פרשנות – צילינדר פרפר. כמובן שאם יש חלון במרחק קטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה לצילינדר פרפר.

​

המציאות כיום; דלתות הכניסה הרבה יותר חזקות והמנעולים הרבה יותר מתקדמים. במנעול הראשי ישנם ארבעה בריחים ולא אחד כפי שהתקנה דורשת. ישנו בריח עליון בד"כ בקוטר גדול מ – 10 מ"מ, כל הבריחים הממונעים מכנית על ידי המנעול שבצד הצירים בוטלו ע"י היצרנים והוחלפו בשני בריחים קבועים.

​

חלק מהיצרנים עדיין מתקינים בריח עליון ובנוסף לו בריח עליון ברבע העליון של הדלת בצד מנעול, בנוסף בריח תחתון הפונה לכיוון המשקוף ברבע התחתון של הדלת בצד מנעול.

​

הבריח התחתון הוא המהותי היות ומשם קל יותר לכופף את הדלת, לכן חשוב שיהיו ברבע התחתון אפילו שני בריחים ורצוי באורך 29 מ"מ ובעובי 18 מ"מ כל אחד כפי שעושים בדורמקס לדוגמה.

​

מדוע יצרני הדלתות ביטלו את הבריח התחתון?!
הבריח התחתון שהיה נכנס לרצפה התגלה כסכנה ממשית, הוא היה מחליד, מתנפח עם הזמן ונתקע כאשר צריך לפתוח את הדלת. בזמן שריפה זו סכנה ברורה. כמו כן, הבריח התחתון היה חשוף מכיוון שבין הדלת לרצפה יש מרווח, לכן ניתן לנסר אותו, למשוך עם פלייר פטנט, לכופף אותו ולתת לו מכה עם פטיש. פעולה זו תפתח את הדלת ואת כל הבריחים בקלות.

​

הבריח התחתון הוזז לכיוון הרבע התחתון של הדלת לכיוון צד המנעול. ישנם יצרנים כמו דורמקס למשל שמתקינים מנעול עם בריחים באורך 29 מ"מ שהם ארוכים ב 9 מ"מ מהדרישה בתקנה, ובעובי 18 מ"מ שהם עבים ב – 9 מ"מ מהדרישה בתקנה, שני בריחים ברבע העליון של הדלת או שני בריחים ברבע התחתון של הדלת שניהם לכיוון צד המנעול. דלתות אלו חזקות יותר והמנעול חזק פי ארבעה מדרישות התקנה.

​

לפי סעיף קטן (ב), "עומס ההכנעה לכל בריח בנפרד" - הכוונה היא לעוצמת הדחיפה (לחץ) שמפעילים על הדלת בזמן הפריצה באזור הבריח. העומס צריך להיות 200 ק"ג לכל בריח. רוב הדלתות עומדות בעומס הכנעה גדול יותר והן נמצאות בעליונות מדרישות התקנה.

​

לפי סעיף קטן (ג), הבריחים צריכים להיות במידות אורך של 20 מ"מ ועובי של 10 מ"מ. כיום ישנן חברות שמייצרות מנעולים עם ברחים חזקים יותר, למשל דורמקס מתקינה מנעול עם בריחים באורך 29 מ"מ ובעובי 18 מ"מ, עוד יותר חזקים. שאר החברות עדיין מייצרות מנעולים עם בריחים באורך 20 מ"מ ובעובי 10 מ"מ. כמובן שיש גם השפעה לצד הנגדי במשקוף. חשוב שכל בריח ייכנס לחור משלו.

​

לפי סעיף קטן (ד), הסעיף לא רלוונטי לדלתות פלדה שכן במציאות של היום, כל המשקופים לדלתות פלדה מגיעים עם כל ההכנות כחלק אינטגרלי מהמשקוף.

​

לפי סעיף קטן (ה), הסעיף רלוונטי לדלת פלדה המותקנת עם משקוף הלבשה על משקוף עץ קיים. מצב זה כמעט ולא קיים יותר בישראל. כיום מותקנים משקופי בניה, שם נדרשים 6 עוגנים מיוחדים התפוסים לקיר במסמרים ומטרתם היחידה היא להחזיק את המשקוף שלא יזוז בזמן שיוצקים אותו בבטון. מעבר לכך אין להם השפעה.

​

ההיבט המשפטי,

ישנן טענות לכך שדלת חייבת להיות עם נעילה של בריחים לארבעה כיוונים לפי תקנות התכנון והבניה. ברם, בבדיקה של כל פסקי הדין בתחום ניתן לראות שתי החלטות עיקריות, האחת תומכת בתקנה, אולם בכל הדיונים המומחים לא דיברו על הבריח התחתון, מה שמשאיר את השופטים בחוסר ידיעה תוך שחברות ההנדסה מטעות את בתי המשפט מכיוון שגם הם וגם השופטים לא מבינים טכנית את מהות הסכנה שבבריח הפונה לכיוון הרצפה.

 

לרוב בפסקי הדין האלו תהיה הבחנה משפטית שאיננה נכונה מהותית, ניתן לחלוק על כך, אך המציאות היא כזו, בית המשפט מייחס את דעתו לתקנה מול דרישות התקן. המומחים שמגיעים לבדוק את התאמת הדלת לתקנות ומגלים שאין בריח תחתון צודקים בהבחנה שאיננה תואמת את התקנות. מאידך, הם לא מגלים לבית המשפט שהתקנה מאפשרת גם לא להתקין בריח תחתון בתנאי שהוכח כי הדלת תהיה חזקה באותה המידה.